הורים ומורים יקרים,
פרשתנו נפתחת במחלוקת קורח ועדתו ועונשם , תלונת עם ישראל על משה ואהרון , המגיפה והקטורת שהבדילה בין החיים למתים, המטה הפורח לבחירת הכהונה , משמרות הקודש ושכר הכוהנים והלווים.
שואל רש''י: "וקרח שפיקח היה, מה ראה לשטות הזו?" משיב רש''י: אלא עינו הטעתו. ראה שלשלת גדולה עומדת הימנו, שמואל ששקול כנגד משה ואהרן, שנאמר: ''משה ואהרן בכהניו ושמואל בקראי שמו'' (תהלים צט ו). אמר: בשבילו אני נמלט. וכ''ד משמרות עומדות מבני בניו שכולם מתנבאים ברוח הקודש. אמר: אפשר הגדולה הזו עתידה לעמוד ממני - ואני אובד?! לכך נשתתף לבוא לאותה חזקה, ששמע מפי משה שכולם אובדים ואחד נמלט - ''והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש'', טעה ותלה בעצמו, ולא ראה יפה, לפי שבניו היו עושין תשובה ומשה היה רואה יפה (תנחומא ה).
ומדוע נאמר במסכת אבות(ה,יז)"... איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת הלל ושמאי ושאינה לשם שמים, זו מחלוקת קרח וכל עדתו" ולא נאמר "זו מחלוקת קרח ומשה" אלא שכוונתם של קרח ועדתו לא היתה לשם שמים אלא שגם בינם לבין עצמם היו חילוקי דעות על הכבוד שחיפשו לעצמם אלא שהם התאחדו לחלוק על משה.
לקראת השבת מצורפים ארבעה סיפורים
סיפור א' – אוצרותיו של קורח
סיפור ב'- מסירת דין לשמים
סיפור ג' – ההבדל בין אשת און בן פלת לאשת קורח
סיפור ד' - לשקר של קורח אין רגלים
להקדשת הגיליונות ותרומה למפעל לחצו כאן
שבוע טוב ושבת שלום